(הופעות) חיות וחיוכים

לפני בערך חודש וחצי גיליתי שאני הופך מעט אפאתי למראות המרהיבים שאפשר למצוא ביבשות אקזוטיות. “עוד יער גשם?” או “נמאס לי מהרי געש” הפכו להיות מחשבות שהדהדו לא מעט, מה שהביא אותי לפקפק בצורך שלי להמשיך ולטייל. אישית, נראה לי קצת פספוס להמשיך רק כדי להמשיך, והתחלתי לחפש כיוון מעניין יותר. מצאתי אותו, למרבה ההפתעה, דווקא בקוסטה ריקה.

בכפר קטן אך תיירותי להחריד בשם לה פורטונה פגשתי את סטייסי משיקגו. בין ביקור במעיינות חמים לשלושה לילות רצופים של התענגות על יין מקופסה, היא סיפרה לי כמה כיף כל שנה בפסטיבל Lollapalooza שמתרחש לו במרכז שיקגו, העיר הכי מדהימה שיצא לי לראות בטיול הזה. את השם שמעתי בעבר, אבל לשמוע חוויות ממקור ראשון השאיר לי טעם של עוד כאילו אכלתי נוטלה עם כפית.

סטייסי חזרה הביתה, ואני נשארתי עם בור מלא קנאה על כך שלא אזכה להיות בפסטיבל הזה, עד שבמהלך נסיעה באוטובוס פתאום נפל לי אסימון במשקל של חצי טון. למה שלא אסע לשיקגו? הרי להיות בפסטיבל כזה היה חלום שלי מזה זמן רב, ומאחר וכרגע אני בעסקי הגשמת חלומות זה נשמע כמו רעיון מוצלח ביותר.

הנסיעה ארכה עוד שלוש שעות שהרגישו כמו נצח, שעה נוספת של המתנה למחשב פנוי בהוסטל – ולפתע היה בידי כרטיס טיסה לשיקגו ולפסטיבל. המשפט “I'm walking on sunshine” מעולם לא נשמע לי מתאים יותר כדי לתאר איך אני מרגיש.

לו ריד בלולה פלוזה

לו ריד בלולה פלוזה

תוך כדי שאני טופח לעצמי על השכם על הספונטניות שהפגנתי בכל המהלך הזה, החלטתי שאם כבר אני בארצו של הדוד סם, אולי אבקר את חברי הטוב נועם שהתנחל לו בסן פרנסיסקו לתקופה. התחלתי לבדוק האם יש הופעות מעניינות בעיר בזמן שאהיה שם וקליק מאוחר יותר בגוגל גיליתי את פסטיבל Outside Lands, שזו השנה השנייה בה הוא מתרחש – בדיוק שבועיים אחרי שתם לולה פלוזה. נו, אמרתי לעצמי, כנראה בלוטו כבר לא אזכה אף פעם. ליקום, עם זאת, הייתה עוד הפתעה אחת בקנה עבורי.

The Dead Weather באאוטסייד לנדס

The Dead Weather באאוטסייד לנדס

בדרך לסן פרנסיסקו עצרתי לארבעה ימים בסן דייגו, לבקר חברים נוספים. כמובן שבדקתי אם יש משהו מעניין בעיר, וגיליתי דבר מדהים – בסמוך לסן דייגו ישנו מסלול מרוצי סוסים. בפני עצמו זה כנראה הדבר המשעמם ביותר בעולם (הייתי שם, חשבתי שאני נרדם בעמידה). החלק האדיר בתגלית הזו היא העובדה שבכל יום שישי מתקיימת שם הופעה שונה ושווה במחיר שישה דולרים – ובזמן שאני הייתי שם הופיעו הפליימינג ליפס! תענוג.

רק אצל הפליימינג ליפס - קראוד סרפינג בתוך בועת פלסטיק ענקית

רק אצל הפליימינג ליפס - קראוד סרפינג בתוך בועת פלסטיק ענקית

חברים, חודש אוגוסט הנפלא הזה היה אחת החוויות המדהימות ביותר שעברתי, וכרגע אני פשוט עסוק בניסיון לעכל את כל המאורע הזה בלי לשבת ולכתוב טרילוגיה. לתהליך הזה יש כמה תופעות לוואי, ואחת מהן היא כתיבה אובססיבית אודות כל הלהקות החדשות והמגניבות שהכרתי – אז צפו פגיעה.

* עד כמה שזה לא אמין, אני צילמתי את כל התמונות המופיעות בפוסט הזה. או יה!

2 תגובות לפוסט "(הופעות) חיות וחיוכים"

  1. מאת n.:

    תסלח לי על התגובה הלא חיובית, אבל- אוף! הופעה ב6 דולר ועוד של הפליימינג ליפס?? זה פשוט לא פייר !(אה, ואחלה תמונות!).

  2. מאת נדב:

    תכל'ס, גם אני הייתי בשוק. אני מאוד מבין אותך :)

    זה מסלול המרוצים הזה, הם ממנים את זה כדי שיבואו מלא צעירים ויהמרו, אבל צריך דוקטורט במתמטיקה כדי להצליח להמר שם. זה היה מקום ביזארי…

כתיבת תגובה