Ain't Nothing Wrong With It

הכל התחיל בזה שדייב מת'יוס בנד פוצצו לי את המוח. אני באמת חב להם התנצלות די מאסיבית – תמיד זלזלתי בהם, אמרתי שהם מן אמריקנה משעממת כזו (על אף שלדעתי דייב הוא בכלל מדרום אפריקה) ושיש להם כמה שירים בודדים מוצלחים ולא יותר מכך. זה לא ששנאתי אותם – פשוט הייתי ממש אפאתי כלפיהם. בינינו, זה הרבה יותר גרוע משנאה.
ובכן, הנה אני מכה על חטא – דייבי-בוי וחבריו, אני מוריד בפניכם את הכובע. במשך שלוש וחצי שעות לקחתם את כל חוסר האכפתיות שצברתי כלפיכם במשך שנים, והפכתם אותה לאהבה אמיתית למוזיקה שלכם ולכישרון האדיר של כל אחד מחברי הלהקה (ובראשם המתופף המדהים).

עם זאת, לא על מנת להלל את דייב התכנסנו היום, אלא כדי לספר לכם על רוברט רנדולף, נגן מופלא של Pedal Steel Guitar ואחד מבין שלל האורחים שקפצו לבמה באותה הופעהרנדולף עלה היישר לתוך ביצוע מדהים של All Along the Watchtower שהפך ל – Stairway to Heaven. אחרי שהחבורה גם ביצעה במשותף כמה שירים מהאלבום האחרון של הבחור ולהקתו, החלטתי שאני חייב לראות את ההופעה שלו למחרת, וכך עשיתי.

Robert Randolph

Robert Randolph

רנדולף עלה לבמה סביב חצות היום, כשאיתו עלתה גם The Family Band שכשמה כן היא – הבסיסט, הקלידן והמתופף הם דודניו, ואחותו היא זמרת הליווי (הגיטריסט הלבן הוא אחיין מוזיקלי). בלי כל שיהוי החבורה פצחה בסט אימתני של פאנק, בלוז, גוספל, סול ומה לא - הגרוב זרם כמו מים בזמן שחבורת הוירטואוזים הזו גירשה כל שריד לעייפות של הבוקר. הייתם פעם על רכבת הרים? אחלה. תחשבו שבמקום לשבת, אתם רוקדים תוך כדי הירידות, העליות וכל הלופים. אוף, זה היה כיף.

לאחר ההופעה חקרתי מעט וגיליתי שהבחור ניגן שנים בכנסייה אפרו-אמריקאית גדולה אשר אימצה את ה – Pedal Steel Guitar במקום, נניח, עוגב. לכלי אף ניתן כינוי תואם – Sacred Steel. רנדולף לימד את עצמו לנגן בתור ילד על יד התבוננות בנגנים אחרים בכל יום ראשון, עד שהחליף אותם בעצמו. לאחר שנים של ליווי תפילות, התגלה רנדולף בשנת 2000 בכנס של נגני Sacred Steel, ומאז הוא הוציא כבר שני אלבומי אולפן מעולים, Unclassified ו – Coloroblind. מלבדם, הבחור גם הספיק להקליט יחד עם ג'ון מדסקי ואחרים את The Word, אלבום גוספל אינסטרומנטלי אשר אמור להיות מוצלח ביותר. בעוונותי לאחרון עדיין לא האזנתי.

עטיפת האלבום Colorblind

עטיפת האלבום Colorblind

חברים, ראו הוזהרתם – אין שום דרך להאזין לאלבום של האיש הזה בלי להניע איברים באופן לא רצוני. מחקרים שנעשו על ידי המדענים שקבעו שלאורי גלר יש כוחות על טבעיים מראים שזה עניין אבולוציוני, אז באמת שגם אין סיבה להתנגד.

5 תגובות לפוסט "Ain't Nothing Wrong With It"

  1. מאת Jim:

    אני לא בטוח במאה אחוז, אבל אני חושב שהוא התארח בפסטיבל קרוסרואדס של קלפטון, ואם אני זוכר נכון, הוא מופיע בדי.וי.די. הראשון שיצא.

    מגניב, תודה על עוד פוסט נוטף גרוב!

  2. מאת נועם:

    הוא מופיע כאן שוב, ממש בקרוב.
    אתה בא?
    זה רק אוקיינוס אחד.

  3. מאת Blue2:

    פוסט כמו שאני אוהב – שיטוטי מוזיקה אינטרנטיים שבסופם תמיד חבויים אוצרות!
    הורדתי את Colorbling ואני נהנה ממנו מאוד! תמיד נראה שלהקות הפאנק הקלאסיות האלה נדחקות לשוליים ואני לא מבין למה – מוזיקה שהיא גם קליטה, גם רקידה וגם נותנת בראש. יכול להיות שזה באמצע בין יותר מדי ז'אנרים שאנשים אוהבים.

    תודה על ההמלצה!

  4. מאת נדב:

    ג'ים – זה לא יפתיע אותי בכלל. קלפטון מתארח ב – Colorblind, בחידוש ל – Jesus Is Just Alright של ה – Doobie Brothers. תודה על התגובה החמה!
    נועם – אני מתחיל לחתור.
    בלו – אני לא חושב שאמנים כאלה נדחקים לשוליים, זה פשוט שבארץ האינדי והבלוז הקלאסי מאוד חזקים, אבל Fאנק כזה לא מקבל הרבה במה (יחסית). מבסוט שנהנית, מקווה להמשיך כך :)

  5. מאת Jim:

    כן, הנה הוא עם קלפטון, רוברט קריי וג'ימי ווהן (אחשל)
    http://www.youtube.com/watch?v=GECrM3dqYJk&feature=player_embedded

כתיבת תגובה